הילד שלנו מתפתח לא רק פיזית אלה גם לוגית, מחשבתית, הוא רואה דברים בצורה שונה מביע את דעתו, נותן לחופש היצירה שלו ביטוי ומפתח את חוש המוטוריקה שלו.
לילדנו יש את הצורך בגירוי ללמידה וגירוי ליצירה, אין פלא שאומרים על הילד "הילד הזה מאד כישרוני" או "הוא מוכשר מאד, תעשו אם זה משהו", "הילד מחונן ".
הילד סך הכל לומד לפתח את הכישרון המושרש לו מהייסוד, בעזרת טכניקות אותן הוא מפתח בזכות עצמו, בעידוד של הוריו, אם זה ניחן בעזרת חוגים אם זה ניחן בעזרת שיעורים פרטניים עם מדריך ואם זה בעזרת ההורה עצמו שפתח את הכמיהה של הילד ליצירה חדשה ולגלות שהוא עצמו יכול ליצור דברים חדשים שלא ידע עליהם עד כה.
לא רק לימודים עוזרים , גם זמן איכות של הורה וילד יעביר לילד את המידע הנחוץ לו להתפתח ולפתח כישרון, כמו משחק בכדור למשל, ההורה יגרה אצל הילד את הרצון ללמוד ביתר מקצועיות את שיטות הכדור למיניהן, כדורגל כדורסל כדור עף וכיו"ב. אולי בעתיד הילד יפתח מזה קריירה וירבה בנחת את הוריו מבחינה כלכלית.
אולם לא רק משחקים פיזיים וגופניים משמשים לעוררות הכישרון אלה גם משחקי מחשבה שונים, לדוגמא הפאזל. פאזלים הם לא רק תמונה חתוכה שצריך להרכיב אותה, פאזל הוא אחד המשחקים אשר מעבירים לילד צורת חשיבה ובנייה של מהלך בכדי השלמתו. הילד חושב תחילה מהיכן אתחיל האם כדאי לי להתחיל מן המרכז כגרעין להתחלת הבנייה או שעדיף להתחיל מהמסגרת ואז להתקדם לפנים הפאזל.כמובן שאם צורות המחשבה הללו באים לביטוי גם גורמי גירוי העין לפי התמונה, כמה שהתמונה יותר תמשוך את הילד בכדי להשלים את התמונה כך רצונו יגדל יותר, אפילו ירצה להשלימו מהר יותר, כך הוא יפתח את המיומנות שלו מה שיתרום לו בעתיד המאוחר יותר לא רק ללימודים אלה גם לעבודה וגם לעמוד במשימות שהקציב לעצמו, וביעדים שלו כמטרה.
הפאזל גם מפתח את חושיו היצירתיים של הילד בעט בנייתו, כיוון שהילד לומד על דרכים חדשות של הרכבה בעזרת פיתוח חשיבה מעבר לקופסה ולא בונה רק כדי שיעביר לו את הזמן.
גם ההורה הוא שחקן מרכזי במשחק הזה ושותף במהלך ההתפתחות הרי הוא מעודד את הילד לבנות את הפאזל הן לבדו והן איתו בשעת האיכות של שניהם יחדיו, בעת ההרכבה הילד לומד טכניקות מההורה ו"מעתיק" אותן אליו, רק כדי להיות זריז יותר ויעיל יותר.
